אל צ'אלטן- הליכה על קרחון ויאדמה 14/1/12

התעוררנו בבוקר ויצאנו למיני טרק על קרחון ויאדמה.

הקרחון הינו השני בגודלו בדרום אמריקה והגדול ביותר בארגנטינה.

הטיול החל בנסיעה באוטובוס לאגם ויאדמה, שעליו הפלגנו בסירה.

הרוחות באותו היום היו חזקות במיוחד, והמשקפיים של ירון לא עמדו בזה ועפו למים... 

כבר מהסירה ראינו את קצהו של הקרחון:

תחילה טיפסנו על סלעים חלקים, אשר עד לפני כ30 שנה היו גם כן מכוסים בקרחון...

תצפית נוספת:

לפני העליה על הקרח המדריכים נעלו לנו קרמפונים (דוקרנים) בשביל לא להחליק:

על הקרחון יש לא מעט נחלים קטנים, שלוליות ונקיקים.
את אחד הנקיקים בדקנו מקרוב:

פני הקרחון משקפים את פני הקרקע שמתחתיו, שכנראה מלאה בגבעות קטנות:

ואיזו דרך טובה יותר לסיים יום כזה אדיר מכוס בייליס עם חתיכות קרחון???

ועוד כמה תמונות נוספות מהדרך חזרה לסירה:

אל צ'אלטן- הפיץ רוי 12-13/1/12

לאחר נסיעה של מספר שעות הגענו לכפר אל צ'אלטן.

הכפר הקטנטן, מכיל יותר תיירים מתושבים, חייב את קיומו להר המדהים הפיץ רוי, אשר את פסגתו אפשר לראות (ביום טוב ולא מעונן...) מכל הכפר:

ביום הראשון לטרק הלכנו לסרו טורה (הר המגדל)- הפסגה המחודדת מצד ימין בתמונה.
מרחוק- ההר היה חשוף לגמרי, אך כשהגענו ללגונה שמתחתיו- כולו היה מכוסה בעננים...

לצערנו, מתברר שה"ישראלי המכוער" הקדים אותנו (או שזה בגלל המוני הישראלים...):

בהמשך ההליכה עברנו סמוך לשתי לגונות: לגונה מדרה (אמא) ואיחה (בת).
הלגונות דומות מאוד, חוץ מהגודל ומהאי.
בתמונה- לגונה איחה.

למחרת ב"בוקר" (4:30) קמנו לשעה + של טיפוס על גבעה המשקיפה על הפיץ רוי.
שמחנו לגלות שהלילה היה נטול עננים (כמעט), ושהפיץ רוי גלוי כמעט לגמרי.
תמונה בשלהי הלילה (חשיפה ארוכה):

ישבנו וחיכינו קופאים מקור עד שהשמש החלה לעלות:

ולאט לאט צבעה את ההר (והפסגות שלידו) בכתום:

והדוגמן אחרי הזריחה (עם לגונת לוס טרס מתחתיו):

אחרי שהתאוששנו, הלכנו לקרחון וללגונה בשם זהה- "פיאדרס בלנקס" (אבנים לבנות).
כשהתקרבנו לאזור, והתחלנו לטפס על בולדרים עצומים לבנים הבנו מאיפה השם....
בלגונה צפו גושי קרח (מהקרחון), ומעל הרכס הציצה פסגת הפיץ רוי:

במהלך החזרה לכפר זכינו למספר תצפיות נוספות על ההר:

וגם על העמק שבקצהו (הקרוב) יושב הכפר: